דפים

יום רביעי, 16 בינואר 2013

הדרך מתכנית אסטרטגית לשלב הפיתוח


לפני שנצלול לתחום האתגרים והפתרונות של מאמר זה, חשוב להבין את המקור שממנו נובע הפער במעבר משלב התכנון לשלב הפיתוח.
תוכנית ה road-map שייכת לתחום הנקרא "תחום הניהול האסטרטגי" של החברה. היא למעשה מתארת היכן הארגון רוצה להיות (במקרה זה בנושא קו המוצרים) בעתיד.

במרבית חברות המוצר קו אסטרטגי זה יהיה בנוי מאוסף של דרישות מלקוחות קיימים, ואוסף של דרישות של לקוחות עתידיים (אשר יצרכו את המוצר בראייה עתידית של החברה).
שלב הפיתוח שייך לתחום הנקרא "תחום אופרטיבי". שלב זה ממוקד ברובו במימוש תכנית הפיתוח למוצר. פעילות זו מתרחשת בזמן הווה.
כאשר נרצה לעבור מתוכנית road-map  לשלב המימוש, אנחנו למעשה נחפש את הדרך לעבור מזמן העתיד לזמן ההווה. במאמר זה אסקור גישות נפוצות בהתמודדות עם בעיה זו.

ראשית נגדיר את שתיי הגישות הקיצוניות אשר לכאורה מסוגלות לספק את הפתרון לבעיה(אך בפועל נידונו לכשלון)


גישת התמונה המלאה
גישה זו דוגלת ביצירת תמונת road-map  מלאה כתנאי להתחלת הפיתוח.
גישה זו תגיע במרבית המקרים מצד מנהל הפיתוח אשר מעוניין להוריד את רמת הסיכון בשלב הפיתוח. הדרך שנבחרה כאן להורדת הסיכון הינה ירידה לפרטים בכל דרישה ודרישה עד שמצטיירת התמונה המלאה של מכלול הדרישות.
האיש שאמון על הדרישות (אשר יודע להסבירן ולאשר את הבנת הפיתוח) הינו מנהל המוצר אשר "נשאב" למטלה ומאחד כוחות עם מנהל הפיתוח ביצירת התמונה המלאה.
במילים אחרות נוכל לומר כי בגישה זו הפער בין העתיד לבין ההווה הושלם ע"י "משיכת התחום האסטרטגי להווה".
בעולם בו המשאבים אינם מוגבלים, גישה זו יכלה להיות לגיטימית. אך מאחר והמשאבים שלנו מוגבלים (זמן, כ"א, תקציב, וכו' ..) עלולה להתקבל תוצאה הפוכה. מנהל המוצר וצוות הפיתוח יבלו שעות רבות בהשקעה בניתוח והבנה של כל דרישה ודרישה. הדבר יועיל מאד לצוות הפיתוח אך יהווה פגיעה בתחום האסטרטגי (עתידי) של החברה משני טעמים עיקריים –
1. בכל זמן הדיונים וניתוחי הדרישות אין "ערך" עבור הלקוח הסופי. במילים אחרות החברה "שורפת" משאבים ללא יצירת ערך חיצוני (פירוט בנושא זה ניתן למצוא במאמר – Lean)
2. מאחר והאיש אשר אמור לקדם אם התחום האסטרטגי של החברה (מנהל המוצר) נמצא בדיונים אופרטיבים, אין למעשה התקדמות בתחום האסטרטגי (תכנון עתידי) של החברה

גישת ההסתערות קדימה
הגישה ההופכית לגישת "התמונה המלאה" הינה גישת "ההסתערות קדימה."
גישה זו תגיע במרבית המקרים מצד מנהל המוצר אשר מעוניין לראות התקדמות ותוצרים בזמן המהיר ביותר. גם כאן המניע של מנהל המוצר הוא הורדת רמת הסיכון מתוך ראייה שככל שהפיתוח יתקדם בקצב מהיר יותר כך תרד רמת הסיכון בהגעה ליעדי התוצר הסופי.
מנהל הפיתוח  יתמקד במספר מצומצם של דרישות ראשונות, יבצע ניתוח מהיר ויחל בביצוע המימוש.
במילים אחרות נוכל לומר כי בגישה זו "התחום האופרטיבי נמשך למימוש היעדים האסטרטגים"
גם כאן למרות שעל פניו גישה זו נראית לגיטימית ורצויה, התוצאה המתקבלת עלולה להיות הפוכה.
מאחר ומנהל הפיתוח "רואה" רק מספר מצומצם של דרישות, (וחסר את הראיה הרחבה של דרישות התוצר הסופי) יתכן מאד כי התוצר שיפותח בשלב זה אמנם יתאים לדרישות ראשוניות אלו, אך לא יתמוך בדרישות הבאות. הדבר יהווה פגיעה הן בתוכנית האופרטיבית והן בתכנית האסטרטגית –
1. כתיבה מחדש של תשתית המוצר אשר תתאים לדרישות רחבות יותר תדרוש הקצאת משאבים נוספת
2. על אף "התקדמות כביכול" של הפיתוח, אין התקדמות בראיית התוצר והלקוח הסופי.

אז מהי הגישה הנכונה?

גישת הראיה התוצאתית
גישת הראיה התוצאתית טוענת כי הכלי להגעה לתוצאה הרצויה הינו התוצאה עצמה.
במילים אחרות – על מנת להגיע לתוצאה הרצויה, עלינו קודם כל להגדיר את התוצאה, ורק אז להתעמק במסלול אשר יוביל אותנו לתוצאה זו. אם נעבוד בשיטה זו נוכל להבחין בנקל באם כל פעולה שנעשה תקרב אותנו לתוצאה הרצויה או להפך, תרחיק אותנו.
במקרה זה קל מאד להבחין שאם מנהל הפיתוח היה מבין את התוצר הסופי הנדרש ממנו ברמה מספקת, ורק אז מתחיל לפתח אזי התמונה הייתה שונה. היינו מצליחים להמנע מצד אחד מהשקעת משאבים מרובים (בגישת "התמונה המלאה") , ומצד שני ממצב בו התוצר הזמני אינו משתלב בתוצר הסופי (בגישת "ההסתערות קדימה").
הדבר שעדין נותר פתוח הוא מהי אותה "רמה מספקת" שתאפשר לנו את המעבר ?
התשובה נמצאת בגוף השאלה.
"הרמה המספקת" היא ההשקעה המינימלית שמנהל הפיתוח ומנהל המוצר צריכים לעשות בכדי לאפשר להם להתקדם בכיוון הנכון בפיתוח המוצר.


שורת סיכום
במהלך המאמר שילבתי בין מספר מתודולוגיות –
"גישת התמונה המלאה" – מתבססת על עקרון ה waterfall הוותיק בו ממצים את ההשקעה בכל שלב עד תום לפני שמעבירים לשלב הבא. שיטה זו הייתה פופולרית מאד בשנות השמונים.(ואף קיימת עד היום במספר רב של ארגונים)
"גישת ההסתערות קדימה" – מזכירה את מתודולוגית ה Agile, אך כמובן לוקחת רק פן אחד שלה (זריזות) ולכן אינה מוצלחת. (פרטים נוספים על השיטה במלואה ניתן למצוא במאמר – Agile)
"גישת הראייה התוצאתית" – היא גישה שפותחה ע"י איגוד ה coaching ותפקידה לסייע בניווט נכון של תהליכים אל עבר תוצאה רצויה.
נושא "ערך לקוח", ו"השקעה מינימלית"  לקוחים ממתודולוגיות ה Lean, Lean Startup בהתאמה.
יוגב טל
יועץ לתהליכי פיתוח וניהול פרויקטים
מאמן אישי וניהולי





בחזרה לעמוד הבית - מרעננים את הפיתוח


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה