אפקט האג'ייל

תופעות לוואי (side effects) מוגדרות "כתופעות המתרחשות בנוסף לאפקט הרצוי המתוכנן". כמו בכל שינוי שנרצה להטמיע, גם בהטמעת מתודולוגית האג'ייל, קיימות מספר תופעות לוואי אשר עלולות להתלוות לתהליך. מהן התופעות העיקריות וכיצד ניתן להימנע מהן ?

תופעת ההמשכיות (continuity)

מרבית הטמעות מתודולוגית האג'ייל בארגונים מתרחשות ע"י יועצים חיצוניים (כדוגמת עבדכם הנאמן). במקרה הטוב יהיה מדובר במספר בודד של שבועות בו היועץ החיצוני לומד את צרכי הארגון, מטמיע את המתודולוגיה, ומלווה את הפעילות בתחילת דרכה בארגון. במקרה הפחות טוב יהיה מדובר בהשתלמות קצרה לארגון, פגישה או שתיים עם בעלי התפקידים אשר אמורים להוביל את ההטמעה, וברכת דרך צלחה.

אחת מתופעות הלוואי השכיחות בנושא מתרחשות זמן קצר לאחר שהיועץ החיצוני "סיים" את פעולתו, וזמינותו לארגון פחתה בצורה משמעותית. הארגון נדרש להעמיד את הידע שרכש אל מול מבחן המציאות. רחבה ככל שתהיה ההכשרה המוקדמת שקיבל, כמות ועומק הדילמות אשר יתעוררו בהתנהלות השוטפת של הארגון ילך ויגבר. במקרים רבים לא יעבור זמן רב (לרוב מספר חודשים) עד שהארגון יגיע למסקנה שהמתודולוגיה אינה מתאימה לצרכיו ויחזור לדרכיו הישנות והמוכרות יותר.

איני מתיימר לומר שמתודולוגיית האג'יל מתאימה לכל ארגון, אלא שזו לא הדרך הנכונה להתמודד עם תופעה זו. הדרך הנכונה צריכה להיות דומה לעקומת תהליך deployment של מוצר חדש. כמות ההשקעה של הארגון הולכת ופוחתת לאחר נקודת השיא (שלב ההטמעה עצמו), אך על מנת לשרוד לאורך זמן, על הארגון להקצות משאבים לתחזוקת המוצר (בדומה לשלב maintenance). המציאות משתנה בתדירות גבוהה (זו הרי הסיבה לבחירה מלכתחילה באג'ייל) ומחייבת לבצע את ההתאמות הנדרשות בכדי להמשיך ולייצר הצלחה.

תופעת תשתיות המוצר

אחת התופעות המעניינות אשר מתרחשות בארגונים אג'יליים נוגעת לתחום התשתיות. אם ננתח את התוצר הסופי שהתקבל בסוף התהליך, נגלה כי מרבית ההשקעה במוצר הייתה בתחום הפונקציונלי. תחום תשתית המוצר יזכה לאחוזים בודדים מסך כלל הפעילות.

מדוע? ההסבר הוא פשוט למדי – הצוות האג'ילי נמדד בעיקר על זמן ופונקציונליות. נושא התשתיות במרבית המקרים כלל אינו נמצא שם.

חשוב לציין שגם במודל ה waterfall הוותיק נמדד צוות הפיתוח בעיקר על דרישות פונקציונליות, ובכל זאת ההשקעה בתשתיות המוצר הייתה גדולה במאות אחוזים אל מול האג'ייל.

כיצד ניתן להסביר פער זה? לא אמנה את כל הסיבות, אך העיקריות שבהן הינן שבמודל ה waterfall קיימת הפרדה בין שלב התכנון לשלב הביצוע - דבר המאפשר תכנון יסודי יותר, ובנוסף מרחב הזמן שהיה לצוות לבצע את שלב הפיתוח - אפשר לצוות לתכנן תשתית ראויה ולהטמיעה כחלק מהפתרון.
בעבודתנו במודל האג'ייל חשוב לשים דגש על קידום נושא התשתיות במהלך ה Sprints השוטפים, ע"י הקצאת משאבים מוגדרת לטיפול בנושא. (לרוב ע"ח פונקציונאליות).

תופעת חוזי ספק

מבלי לשים לב השפיע הטמעת מתודולוגיית האג'ייל גם על תחום החוזים עם לקוחות הארגון האג'יילי.

אחד מסוגי החוזים הפופולריים ביותר בין ספק ללקוח נקרא Fixed Price, Fixed Scope  Contracts. בחוזה מסוג זה מתחייב הספק לייצר ללקוח את התכולה הנדרשת בזמן ובעלות קבועה מראש, ולמעשה "סופג" את כל הסיכונים אשר עלולים להתרחש לאורך הפרויקט כולו על עצמו.

(למרות העלות הגבוהה יותר עבור הלקוח, ניתן להבין מדוע חוזים אלו הינם העדיפים ביותר מצד הלקוחות)

בעולם האג'יל הדברים נראים אחרת. כזכור, צוות האג'ייל מונע ע"י value driven ולא plan driven. אם יש משהו שעליו לא יכול צוות האג'ייל להתחייב הלא היא התכולה המלאה של המוצר.(הרחבה בנושא ניתן למצוא כאן)

אם בכל זאת "נכפה" את העבודה במוד חוזי זה, חשוב להבין שהדבר הראשון שייפגע הוא איכות התוצר. בשל שצוות האג'ייל מחויב בתכולה, בזמן, ובעלות – הדבר היחיד שנותר משתנה (ולכן גם הפגיע) הוא האיכות.
אם "נכפה" גם את האיכות (קרי מדדים וכו') הריי שקיבלנו מתכון מצוין לכישלון הפרויקט עוד לפני שהחל.

הערות חשובות

עבור כל התופעות שציינתי -

 .1 התייחסתי לעולם האמיתי בו המשאבים מוגבלים (זמן, כסף, וכו'..) שכן אחרת – אין שום בעיה להשקיע זמן וכסף בתשתיות, וכו' ..

 .2בהתייחסותי לארגון, התייחסתי לצוותים אשר עובדים בצורה איטרטיבית באג'ייל ולא בצורה חד פעמית.
3. על מנת להסיר ספקות - אני נמנה עם המאמינים שמתודולוגיית האג'ייל עדיפה בפער ניכר על מתודולוגיית ה waterfall. עם זאת יש להיכנס לתהליך עם עיניים פקוחות ולבצע את ההתאמות הנדרשות במהלך הפעילות.

בהצלחה !

 Picture source - http://www.wipcoaching.com/wp-content/uploads/red-blue-pill.jpg

יוגב טל

Senior Project Manager, PMP,

Agile Transformation Lead,

PMI Israel E-Magazine Editor

בחזרה לעמוד הבית - מרעננים את הפיתוח