דפים

יום שבת, 28 במרץ 2015

Measuring your Project Business Value

נהוג לשייך את המונח "ערך עסקי" (buisness value) להערכת שווי חברות. האם קיימת משמעות למונח זה בניהול פרויקטים? האם הדבר בכלל נדרש? וכיצד ניתן למדוד אותו? על משמעות הערך העסקי בניהול פרויקטים.

רקע
נהוג לשייך את המונח "ערך עסקי" להערכת שווי חברות. חיפוש מהיר בוויקיפדיה יספק את הפרוש הבא:
 business value"מונח לא רשמי הכולל את כל הצורות של ערך שתקבענה את בריאותה ורווחתה של החברה בטווח הארוך. המושג מתרחב מעבר לערך הכלכלי, וכולל ערך ללקוח, ערך לספק, ערך לעובדים ..." (וויקיפדיה).

בתחום ניהול פרויקטים, ערך מרבית הפרויקטים בתעשייה יוגדר במונחי "משולש הזהב" (triple constraints), או במילים אחרות - הצלחה של הפרויקט משמעותה עמידה ביעדי זמן, תקציב, ותכולה, אשר הוגדרו לפרויקט. בעוד שדרישות אלו מהוות את האילוצים הבסיסיים שעל פיהן יתנהל הפרויקט, הן אינן נותנות את המענה בקבלת החלטות בנושא הערך העסקי של הפרויקט. לדוגמא – האם הגעה ל 90% תכולה בזמן נדרש, עדיפה על 100% תכולה באיחור?  האם ניצול של 120% מהתקציב תוך עמידה ביעדי הזמן והתכולה עדיפה על 100% תקציב בתכולה חסרה?
ובכלל – האם תקציב, תכולה, וזמן הינם האלמנטים היחידים עליהם צריך מנהל הפרויקט להתייחס בחישוב ערך הפרויקט?
ישנו צורך בהגדרה רחבה למונח ערך עסקי לפרויקט אשר תאפשר לנו לקבל את ההחלטות הנכונות במצבי אילוץ, ומעבר לכך תאפשר לנו להבין את הערך העסקי של הפרויקט במהלך מחזור חייו. (מאמר בנושא תורת האילוצים ניתן למצוא כאן)

הגדרה
אם נתבונן מספר רמות מעל הגדרות בסיסיות אלו, נוכל לומר כי תמצית ייעודו של כל פרויקט הנה לייצר "ערך עסקי" (business value) כלשהו. בדומה להגדרת מונח זה בשווי חברות, גם כאן המושג מתרחב מעבר לערך הכלכלי שהפרויקט מביא עמו וכולל אספקטים נוספים.
ב "משולש הזהב" של הערך העסקי בפרויקטים קיימים שלושה זרמים עיקריים, אשר שילוב של שלושתם ביחד מתקרב להגדרת הערך העסקי בפרויקט. זרמים אלו הינם - אילוצי לקוחות, אילוצי טכנולוגיה, ואילוצים עסקיים.

אילוצים עסקיים – בקבוצה זו נמצאים האילוצים הבסיסיים אותם תיארתי קודם – זמן, תכולה, תקציב, איכות, וכיו"ב הנוגעים ליעדים המרכזיים של הפרויקט.
אילוצי לקוחות – בקבוצה זו נמצאות דרישות המגיעות מלקוחות החברה אשר אינן מקדמות את היעדים המרכזיים של הפרויקט אך מחייבות התייחסות.
אילוצים טכנולוגיים – בקבוצה זו נמצאים אילוצים במרחב הטכנולוגי אשר אינם מוגדרים עסקיים, או נדרשים ע"י לקוחות, אך טיפול בהם ישפיע במידה רבה על עמידה ביעדי הפרויקט. (כגון – יציבות הגרסה, ייעול תהליכי פיתוח, אוטומציה וכיו"ב)

קבלת החלטות
נחזור לדילמה העיקרית שהצגתי בתחילת המאמר בנושא קבלת החלטות בניהול פרויקטים.
כיצד עוזרת ההגדרה החדשה בקבלת החלטות נכונות?
ראשית, המשולש החדש מרחיב את ההתייחסות ל"ערך עסקי" הרבה מעבר ליעדיו "הרשמיים" של הפרויקט (אשר קראתי להם במאמר זה 'אילוצים בסיסיים').
בכל פרויקט מתקיים הערך שנקבל מטיפול בדרישות לקוחות קיימים, אלו אשר אינן מקדמות את היעדים המרכזיים של הפרויקט, ובאותו האופן הערך שנקבל מטיפול בדרישות טכנולוגיות אשר למראית עין גם הן אינן מקדמות יעדים אלו.
שנית, אם נוכל להגדיר את התמהיל הנכון הנדרש בכל אחת מקבוצות אלו, הרי שכך אנו מתקרבים לנוסחת חישוב עבור הערך העסקי של הפרויקט.
דוגמא – בהינתן פרויקט מסוים עבורו קיימת רשימה של דרישות בכל אחת מהקטגוריות לעיל (יעדי פרויקט, דרישות לקוח, דרישות טכנולוגיות), ניתן בהערכה ראשונית להגדיר (ע"ב המאמץ הנדרש , משאבים, ולוחות הזמנים ) את הרשימה אשר בשלב זה נראית לנו ריאלית וברת השגה. ככל שהמאמץ הנדרש וזמן הפרויקט ארוכים יותר, כך יהיה לנו קשה יותר לקחת התחייבות על מלוא תכולה זו, על כן נגדיר במונחים של – must have, should have, nice to have את הדרישות בכל אחת מהקטגוריות. (הסבר בנושא ניהול תכולה "גמישה" ניתן למצוא כאן)
משלב זה ניתן בקלות יחסית לעבור לשלב הגדרתKPI’s  (או בשמם העברי "מדדי ביצוע מרכזיים") איכותיים, אשר "יפרמלו" את ההערכות המוקדמות שלנו.
ככל שיתקדם הפרויקט, נוכל לחשב את "הערך העסקי" של הפרויקט ע"ב ההתקדמות הקיימת בשלושת האפיקים אל מול היעד שלהם.
דבר זה יאפשר לנו בראש ובראשונה שיקוף נכון וברור אל מול בעלי העניין.
בקבלת החלטות במצבי אילוץ ניתן יהיה עתה לשאול את השאלות הנכונות כגון – האם הערך העסקי של דרישת לקוח שהתקבלה, גבוהה יותר מהערך העסקי שנותר לעבודה על יעדי הפרויקט המקוריים? האם בשלב מסוים קיבלנו ערך עסקי מספיק גבוה ביעדי הפרויקט וניתן להשקיע יותר באפיקים הטכנולוגיים?

שורת סיכום
שתי הערות מרכזיות -
1. הגדרת נוסחה לחישוב הערך העסקי של פרויקט היא בהחלט לא עניין של מה בכך. היא דורשת בראש ובראשונה הסכמה מצד בעלי העניין לדרוג הדרישות, לתמהיל הדרישות, ולקבלת החלטות בנקודות אילוץ. יחד עם זאת היא מאפשרת קבלת החלטות מבוססות וניווט נכון של הפרויקט במהלך מחזור חייו.
2. חשוב להדגיש כי בנושא הנידון אין קשר למתודולוגיית הייצור. ניתן לממש את נוסחת הערך העסקי גם במתודולוגיית waterfall. יתרונה של מתודולוגיית Agile בנושא זה, הוא שהיא מכילה את האפשרות לשינוי ע"ב התקדמות במהות הבסיסית שלה.

יוגב טל, PMP
Project Manager, Agile Mentor
PMI Israel E-Magazine editor

Picture source - http://appspro-me.com/wp-content/plugins/slider/images/Business_Value.png

בחזרה לעמוד הבית - מרעננים את הפיתוח

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך - 






4 תגובות:

  1. Michael Mendelevich MBA, PMP30 במרץ 2015 בשעה 14:57

    The "triple constraint" today is not really triple. It is hexagon. In addition to Time, Cost and Scope we have three more: Risk, Quality and Stakeholders Satisfaction.

    השבמחק
  2. היי מיכאל,
    אכן משולש הזהב המעודכן הוא בעל שישה צלעות (דרך אגב הערך האחרון הנו משאבים - Resources)
    הם מוגדרים כצלע אחת - "אילוצים עסקיים" במשולש החדש
    יחד עם זאת, כיום ההחלטות העיקריות במרבית הפרויקטים במצבי אילוץ יתמקדו במשולש הזהב הבסיסי - זמן, תכולה, תקציב
    יוגב

    השבמחק
  3. מה שחסר בחשובים הללו, כולל באלו המופיעים בתגובה הראשונה לפוסט כאן, הוא עלות המצוקה:
    הבעיה/החסרון/ החסם שהפרויקט פותר/מסיר.
    אין אפשרות להעריך עסקית תקומת פרויקט יהיה מושלם ככל שיהיה ללא הבנה במה זה שינה כלכלית את מצב העסק המזמין.

    השבמחק
  4. שלום שוקי,
    המאמר אכן אינו מתמקד בשאלה האם היעדים העסקיים הוגדרו נכון
    אלא - בהנחה שהוגדרו נכון, כיצד נוכל לחשב את הערך העסקי של הפרויקט במהלך מחזור החיים שלו
    ובמצבי אילוץ.
    אין עוררין כי הערך העסקי של פרויקט יכול להמשיך ולהימדד גם שנים קדימה לאחר שלב ה Delivery
    במאמר זה החלטתי לא להכלילו.
    יוגב

    השבמחק