את תהליך העלייה לאוויר של פרויקט ניתן להגדיר כפרויקט
בפני עצמו. מנהל הפרויקט יכל להוביל בהצלחה את הפרויקט לאורך כל הדרך, קיום תקלות
בתהליך העלייה לאוויר יכול להפוך את הקערה על פיה ולהגדיר את הפרויקט ככישלון חרוץ.
מהם הדגשים החשובים בתהליך העלייה לאוויר של פרויקטים?
ראשית חשוב לציין ששלב העלייה לאוויר מתחיל הרבה לפני הנקודה שבה תהליך זה
אמור להתחיל. למעשה שלב זה מתחיל בשלבי אתחול הפרויקט בה מגדירים את המדדים
(קריטריונים) המוסכמים על בעלי העניין אשר יאפשרו לפרויקט לעלות לאוויר. אי הגדרה
ברורה של קריטריונים אלו, עלולה לגרום לעיכוב הפרויקט, אי שביעות רצון, וכו' ..
את תהליך העלייה לאוויר ניתן לחלק לשני שלבים עיקריים –
1. שלב המוכנות
2. שלב העלייה עצמו
1. שלב המוכנות
שלב המוכנות לעלייה לאוויר מתחיל מספר שבועות לפני תאריך היעד הנדרש. נקודת
המוצא הינה שהפרויקט מתקדם ע"פ התכנון (לפחות ברמת מדד התכולה).
המטרות העיקריות של שלב זה –
- זיהוי סטטוס נוכחי ביחס למדדי הפרויקט
- הגדרה ומיקוד הצוות אשר יקח חלק בתהליך
- הגדרת תוכנית העבודה
- סנכרון בעלי העניין
זיהוי סטטוס נוכחי ביחס למדדי הפרויקט
כפי שציינתי בתחילת המאמר, ישנה חשיבות רבה לקיום קריטריונים ברורים
לעלייה לאוויר (לדוגמא - # התקלות הקריטיות, # התקלות הכולל, רמת עומס, רמת
יציבות, וכיו"ב). על מנהל הפרויקט והצוות לבחון את המצב הנוכחי של הפרויקט
ביחס לקריטריונים אלו, וליכולתם לייצר תוכנית עבודה אשר תוכל לעמוד ביעד תאריך
העלייה לאוויר. במידה ולא ניתן לספק תוכנית כזו, יש לחשוב על האלטרנטיבה הטובה
ביותר (כגון דחיית התהליך, הוספת משאבים, וכיו"ב) ולעדכן בהקדם את בעלי
העניין.
יש לקחת בחשבון, שבמהלך הפרויקט מתמקד מנהל הפרויקט בעיקר במדדי משולש הזהב
(זמן, תכולה, משאבים, איכות). בשלב המוכנות נדרש מנהל הפרויקט למקד את הצוות
בקריטריונים לעלייה לאוויר, אשר במרבית המקרים שונה ממדדי בסיס אלו
הגדרה ומיקוד הצוות אשר יקח חלק בתהליך
במרבית הארגונים, צוות הפרויקט מורכב מצוות מטריציוני אשר "תורם"
את חלקו בשלבים שונים של התהליך. בשלב המוכנות חשוב לזהות את האנשים הרלוונטים לעלייה
לאוויר, להגדיר את אחריותם בתהליך ולמקד אותם בתוכנית העבודה הנדרשת.
הגדרת תוכנית העבודה הנדרשת
תוכנית העבודה הנדרשת אמורה לכלול את כל "שכבות המוצר" תוך
התייחסות למשימות נדרשות, לוחות זמנים, ואחריות. רשימה חלקית:
- מוכנות תשתיות: תכנים אפשריים – קישור בין מכלולים, תקינות ומוכנות DB, וכיו"ב
- מוכנות פונקציונאלית: תכנים אפשריים- קונפיגורציות, אבטחת מידע,
משתמשים, וכיו"ב
- מוכנות יישום: בדיקות שפיות(sanity) ,בדיקות משתמשים, בדיקות עומס, וכיו"ב
סנכרון בעלי עניין
כפי שהוזכר כבר בעבר (הן במאמר זה והן במאמרים קודמים) , לסנכרון בעלי
העניין יש חשיבות גבוהה מאד בהצלחת הפרויקט. גם שלב זה המגדיר את מוכנות העלייה
לאוויר דורש סנכרון בעלי העניין בסטטוס מוכנות, תוכנית העבודה, ומעקב ובקרה.
לחלק ב' של המאמר - לחצו כאן
יוגב טל, PMP
בחזרה לעמוד הבית - מרעננים
את הפיתוח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה